החלטה בתיק פש"ר 124-92

1.         לפניי בקשה למתן הפטר. המבקשת הנה אלמנתו של המנוח רפאל הלוי, שהיה בהליך פש"ר שהחל בשנת 1990. לאחר שהמנוח הלך לעולמו, הפך עזבונו של המנוח להיות החייב בתיק זה.

2.         על פי הבקשה, מדובר בהליך רב שנים שלמעשה לא התקדם, אולם לאחרונה פנה אגף מס הכנסה ופתח בהליכים נגד אשת המנוח. לאחר שאשת המנוח פנתה לאגף מס הכנסה, הוסבר לה כי מאחר ועדיין תלוי ועומד תיק פש"ר כנגד עזבון המנוח, הרי שמס הכנסה רשאי לפעול לגביית חובו של המנוח. אומר, כי לטעמי נתפס אגף מס הכנסה לידי טעות, שהרי כל עוד תלוי ועומד צו כינוס נכסים, הרי שמס הכנסה מנוע מלממש את החוב כנגד עזבון המנוח, ובכלל זה אשת המנוח.

3.         הסתבר, כי הנאמן, עו"ד איתן קדמי ז"ל, גם הוא הלך לעולמו, ולמעשה מאז אין גורם שמטפל כראוי בהליך, וככל הנראה גם עקב זאת נוצרה אותה תקלה, כפי שתוארה לעיל. 

4.         למעשה, הבקשה היא להורות למס הכנסה שיחדל מניסיונות הגבייה כלפי אשת המנוח, או ליתן הפטר לעזבון המנוח.

5.         הכנ"ר הגיב לבקשה זו וטען, כי ערך תסקיר הנוגע להפטר שכנראה מחמת טעות של בא כוח אשת המנוח, אליו נשלח התסקיר, הוא לא הוגש לבית המשפט. עוד הוסיף וביקש הכנ"ר לקבוע דיון בבית המשפט בבקשה למתן הפטר.

6.         הבקשה למתן ההפטר ומועד הדיון שנקבע הודעו לנושים באמצעות הכנ"ר ואכן נושה אחד שלח בקשה יום אחד לפני הדיון (הנושה מר אדמונד לוי), וביקש לדחות את מועד הדיון כדי לאפשר לו להגיש התנגדות בכתב לאחר שיקבל את כל המסמכים. על פי החלטתי, הבקשה הייתה אמורה להתברר במועד הדיון, אולם הנושה ובא כוחו לא התייצבו לדיון.

7.         בדיון עצמו הופיע עו"ד רנד, בא כוח בנק לאומי, והתנגד למתן ההפטר. עו"ד רנד טען, כי למנוח היה חוב כלפי בנק לאומי. לבנק לאומי הייתה בטוחה של נכס ששעבד המנוח לבנק, אולם כאשר ביקש הבנק לממש את השעבוד, התברר כי קיימת אי התאמה בין השעבוד שנרשם לזהות הנכס על פי מפה שהייתה באותה עת במינהל מקרקעי ישראל. הדבר היה לגבי מספר נכסים ששעבד המנוח לנושים שונים. בסופו של דבר, לאחר בירור משפטי, הושגה פשרה מסוימת, כך שלבנק שועבד נכס על פי אותה מפה במינהל מקרקעי ישראל, כך שאין כל בטחון שמדובר כיום במצב שבו יש לבנק זכות קדימה או עדיפות במימוש הנכס על פני נושים אחרים, ועל כן התנגד למתן ההפטר. יחד עם זאת, עו"ד רנד טען כי בזמנו עו"ד איתן קדמי ז"ל מונה ככונס למכירת הנכס והיה עליו להעביר את הכספים לבנק לאומי, דבר שלא נעשה עד היום. מדברי עו"ד רנד עלה, כי בנק לאומי מנהל הליכים כנגד עזבונו של עו"ד איתן קדמי ז"ל, או עתיד לנהל הליכים בעניין זה, ולמעשה הבנק מתנגד למתן ההפטר מתוך חשש שמתן ההפטר יביא לכך שעילת הבנק לתבוע את עזבונו של עו"ד קדמי ז"ל תבוטל.

8.         הכנ"ר טען בדיון, כי תחילת ההליך הייתה בכך שמונה מנהל עזבון למנוח, ולאחר שהעזבון נכנס להליכי פש"ר מונה עו"ד קדמי ז"ל כנאמן. במהלך השנים לא נמסרו דיווחים לכנ"ר על ידי עו"ד איתן קדמי ז"ל למרות בקשות חוזרות ונשנות של הכנ"ר. ההליך מתנהל מזה כ-20 שנה ולא הייתה התעניינות כלשהי מצד הנושים. באשר לבנק לאומי סברה באת כוח הכנ"ר, כי ניתן ליתן הפטר על כלל חובות העזבון, מלבד אותם כספים אותם היה זכאי בנק לאומי לקבל מהליך הכינוס ומכירת הנכס האמור. לפיכך, הצהיר עו"ד רנד כי אין לו התנגדות למתן ההפטר, ובלבד שלא יחול על החוב כלפי בנק לאומי.

9.         מהעובדות שנפרסו לפניי עולה, כי אין כל טעם להמשיך בהליך הפש"ר שאינו מביא תועלת לנושים, מאחר ומשך זמן רב לא התווסף סכום כלשהו לקופת הכינוס, מה עוד שהנושים עצמם לא התעניינו במשך שנים ארוכות בגורל ההליך ולא הגישו בקשות בעניין זה. 

10.        באשר לחוב כלפי בנק לאומי, ההפטר יהיה מותנה בכך שלא יחול על הסכום שהתקבל על ידי עו"ד איתן קדמי ז"ל ממכירת הנכס האמור, בהיותו כונס נכסים למכירת הנכס או נאמן בתיק זה. לפיכך, יוכל בנק לאומי להמשיך ולנהל הליכים לצורך גביית הסכום מעזבונו של עו"ד איתן קדמי ז"ל, שהרי גם לפי טענת בנק לאומי, הסכום אמור היה להיות מוחזק על ידי עו"ד קדמי ז"ל ולעבור לבנק לאומי, ואילו לעזבון המנוח, או לאלמנתו, אין כל קשר או נגיעה יותר לסכום האמור.

11.        לאור כל זאת, ניתן בזה הפטר לעזבון המנוח, בכפוף לאמור לעיל ביחס לחוב כלפי בנק לאומי. הכנ"ר יגיש צו פורמאלי לחתימה.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ג, 25 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.